ג. המחזה ברווז הפרא

722כ י צ ד י ש ל ה ת י י ח ס א ל י ה ? – ה ו נ א ה ע צ מ י ת חולה, והוא אינו מתכוון לומר שילמאר חולה במחלה גופנית כלשהי אלא שהוא חי בעולם של אשליות שנוטלות מהחיים את הערך שיש להם . גרגרס מניח כי בוחשיפת האמת שתפקח את עיניו של ילמאר, ותחלץ אותו מעולם האשליות ש הוא חי, היא התרופה היחידה למחלתו . ד"ר לרינג מסתייג בחריפות מדעה זו . הוא מנסה, ללא הצלחה, למנוע מגרגרס לחשוף בפני ילמאר את האמת שנסתרת אשליות שלו, מצב תקין, רצוי,במעיניו, משום שהוא רואה בעיוורונו של ילמאר, תרופה למחלה . הוא חושבובמקום לראות בעיוורון זה סימן למחלה הוא רואה בו שכרופא עליו לטפח את אשליותיו של ילמאר ולא לנפץ אותן, וכך באמת הוא עושה . המחלוקת בין גרגרס לד"ר לרינג בדבר היחס הראוי לאשליות של ילמאר נובעת מההשקפות המנוגדות הכלליות שלהם על האשליות שבני אדם משלים את ים כי התופעה של ההונאה העצמית היאעצמם . גם גרגרס וגם ד"ר לרינג מניח תופעה נפוצה בחייהם של בני האדם, אך מדברי גרגרס עולה כי ההונאה העצמית היא תופעה שלילית שיש להסתייג ממנה ולהיאבק בה, בעוד שמדברי ד"ר רלינג עולה שיש בתופעה זו ברכה רבה, שיהיה זה אסון אם בני האדם יפ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

כרמל