א. מבוא – דוסטויבסקי והאינקוויזיטור

101ה א י נ ק ו ו י ז י ט ו ר ה ג ד ו ל ש ל ד ו ס ט ו י ב ס ק י מדוע הוא רואה בו אדם מסוכן שיש לשרפו . הטיעון המרכזי שטוען האינקוויזיטור נגד ישו הוא שישו חפץ שבני אדם ינהרו אחריו מתוך חירות, אך החירות היא נטל ,עוצמה הרוצה באושרם של בני אדם, הוא-הגורם סבל רב, וכשליט רב האינקוויזיטור, רואה צורך לשלול מהם את חירותם . ישו ובשורת החירות שלו משמשים מכשול מסוכן ביותר בדרך אל האושר, ושריפתו כאחד הכופרים תסלק מכשול זה . סביב טיעון זה רוקם האינקוויזיטור מערכת מורכבת של שיקולים זיטור מבהיר,שבהם אדון בהמשך . לאורך כל המונולוג הארוך שבו האינקווי מפתח ומנמק את עמדתו מאזין לו ישו בדריכות אך אינו פוצה פה . כשהאינקוויזיטור מסיים דבריו, ישו קם ממקומו נושק לו על שפתיו מחוסרות הדם, ורק אז, בעקבות הנשיקה, חוזר בו האינקוויזיטור מכוונתו להורות לשרוף , ואחרי שהוא אומר לישואת ישו כאחד הכופרים . הוא פותח את דלת חדר המעצר שיסתלק מהמקום ולא ישוב אליו לעולם, ישו נעלם . באחת מאיגרותיו אומר דוסטויבסקי כי הוא רואה בפרק על האינקוויזיטור הגדול את פסגת יצירתו הספרותית וכי הוא חושש שלא יכתוב עוד דבר חשוב לא רק את פסגתהוא ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

כרמל