ו. סיכום: על ידע ועל חיפוש אחר ידע

16מ ק ו ר ל י ד ע ? – ה ס פ ר ו ת אם היא מהווה כשלעצמה מקור לידע, אין מנוס מהמסקנה שהערך שלה נובע אך הנאה אסתטית מהיופי שבה, הנאה חווייתית – ורק מההנאה שהיא יכולה לגרום מריגושים שונים שהיא מעוררת, הנאה מסיפוק יצר רכילותי, מהצצה לחיים וימים שואבים מהמחשבההאינטימיים של בני אדם, או אף הנאה שקוראים מס ) המוטעית ! ( שהספרות סיפקה להם ידע חשוב שאין אפשרות להשיגו בדרכים אחרות . איני מזלזל בהנאה שגורמת הספרות, ואיני מהסס לומר כי היא תורמת לערך שיש לספרות, אבל איני סבור שמי שדוחה את הדעה שהספרות מהווה מקור הדעה שערכה של הספרות מתמצהבלעדי או עצמאי לידע, מוכרח לגלוש אל בהנאה שהיא גורמת . יש לספרות גם ערך קוגניטיבי, ואפשר להכיר בערך הקוגניטיבי שיש ליצירות של דוסטויבסקי, קפקא או אף סלין לדוגמה, מבלי לקבל טענות שונות על העולם או טענות שונות בשאלות מוסר המובלעות בהן . הטענות לה ואחרות אינן בהכרח טענות נכונות, והמשקל הרבהמובלעות ביצירות ספרות א שיש לדמיון ולרגש בתגובות של הקוראים ליצירות אלה אינו משפיע בהכרח לטובה על ההתנהגות וההחלטות של בני אדם בתחום המוסר . אבל למרות שהספרות אינה מהווה כשלעצמה מקור ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

כרמל