ב. כמה ביקורות לא מוצדקות

ש ב י נ י ה ןי ל ו ס ו פ י ה , ס פ ר ו ת ו מ הפ 26 ניתן להציג טענה הסותרת אותה, ואף פעם אין סיבה הגיונית להעדיף טענה אחת על השנייה . מי שמקבל עמדה כזו יסתייג מהטענה שהספרות מהווה מקור לידע על העולם בנימוק שידע על העולם אינו אפשרי, ואין להשיגו לא בדרך הספרות ל דרך אחרת . יש טעם לבחון מה מהווה מקור לידע רק אם מניחים שקייםולא בכ ידע, אך לדעת הסקפטיקנים היוונים אין כל סיבה לקבל הנחה זו . הוגים שונים, מודרניים, כופרים בעצם האבחנה בין הבדיוני-ובכללם גם כמה הוגים פוסט יוני, וטעות היאבדיוני . לדעתם, כל תיאור באשר הוא תיאור הוא תיאור בד-ללא לחשוב שתיאורים היסטוריים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים ועוד אינם תיאורים בדיוניים . גם מי שמקבל השקפה כזו ידחה את הדעה שהספרות מהווה מקור לידע הוא לא יקבל את ההנחה המובלעת בדעה זו, – בדיוני-על העולם הממשי, הלא כאן המקום לעסוק בניתוח הבעיות הרבותאת ההנחה שיש עולם שאינו בדיוני . לא שמעוררות ההשקפות שהזכרתי . אסתפק בכך שאומר שאיני שותף להשקפות אלה . נראה לי שיש טענות שאנו יודעים כי הן נכונות, ושיש מקום לאבחנה בין הבדיוני ללא בדיוני . השאלה אם הספרות מהווה מקור לידע...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

כרמל