דמוקרטיה . הן הציפו את תחושת הגירעון הדמוקרטי הכבד שאנשים מרגישים, מאחר שהם לא באמת שותפים בקבלת ההחלטות לגבי הדברים הקובעים בחיים שלהם . למחאות האלה מכנה משותף נוסף : בכולן היה שיעור גדול של אנשים צעירים, הן בקרב המשתתפים והן בין המנהיגים . נתון זה איננו מקרי . במאה ה ‑ ,21 כשאנשים צעירים יוצאים לחיים עצמאיים, הם נוכחים שאין יסוד לכל ההבטחות שניתנו להם . הבטיחו להם שאם הם רק ילמדו היטב, יסיימו תואר, ייתנו לחברה את אשר החברה מבקשת - אם הם רק יעשו את כל הדברים האלה האופק יהיה פתוח בפניהם והם צפויים לעתיד בטוח . אבל כשהם יוצאים לעולם העבודה, הם מגלים שכל ההבטחות האלה מנותקות מהמציאות . הם נכנסים לעולם שאין בו קביעות ויציבות, ושהמישׂרות בו זמניות וחלקיות ; למציאות שבה קשה מאוד להשיג דיור, ושאין בה הגנות חברתיות אמיתיות, אלא רק הסדרי רווחה פגועים וחלקיים . הצעירים האלה מפתחים כתוצאה אי ‑ אמון גדול במערכת הפוליטית, שלא באמת מתייחסת לשאלות הקונקרטיות שמעסיקות אותם : שכר דירה, פרנסה, גידול ילדים, ביטחון חברתי . הם מגיעים למסקנה שהשלטון יכול להתחלף, אבל אין לתחלופה שום השלכות על החיים עצמם . ה...
אל הספר