המחאה החברתית הגדולה של 2011 היתה אחד האירועים החשובים בתולדות ישראל . זו היתה מחאה עצומת ממדים . בשיאה, היא הניעה לפעולה מאות אלפי ישראלים, בפריסה ארצית מרשימה . אלפים רבים הפגינו בקריית שמונה ובעפולה, רבבות בחיפה, ירושלים ובאר שבע, ומאות אלפים בתל ‑ אביב . מבחינת מספר המשתתפים, זו היתה מחאה גדולה יותר מרוב המחאות החברתיות האחיות שהתקיימו באותה שנה במדינות העשירות . לשם המחשה, בהפגנת השיא של תנועת Occupy Wall Street בניו ‑ יורק השתתפו 60,000 איש, כעשירית ממספר המשתתפים בהפגנה הגדולה בכיכר המדינה בתל ‑ אביב . רק בספרד מספר המשתתפים במחאה המקומית היה גבוה יותר, אבל באופן יחסי לאוכלוסייה בישראל נרשמה נוכחות גבוהה יותר . כדאי להתעכב לרגע על הנתון הזה . צריך לעשות זאת לא כדי לטפוח לעצמנו על השכם ואפילו לא כדי לחזק את הטיעון שיש בישראל כוחות של שינוי חברתי . חשוב להתעכב עליו כבסיס לניתוח של המורכבות הפנימית של המחאה החברתית בישראל, ושל הקשר בין עוצמותיה לבין חולשותיה . כמו במדינות אחרות, גם בישראל המחאה החברתית צמחה על רקע בעיות אמיתיות שהשיטה לא הצליחה לתת להן מענה - בראש ובראשונה מצוקת הד...
אל הספר