"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו" על הפרת אמון ונאמנויות סותרות

למשפחת המוצא, ללאום או אף לטובת הכלל, למשל כאשר מתברר לאדם שבן זוגו הוא עבריין מסוכן . אתגר זה בא לידי ביטוי בסיפורי התנ"ך, כמו גם בעולם הספרות והיצירה הכללי . די להזכיר בהקשר זה את המחזה "רומיאו ויוליה" מאת שייקספיר, שבמרכזו עומד סיפורם של אוהבים הבאים ממשפחות שיש ביניהן שנאה קדומה, או את האופרה "אאידה" של ורדי, אשר פורשׂת סיפור אהבה טרגי בין מצביא מצרי ונסיכה אתיופית . המתח האפשרי בין המחויבות למשפחה שאליה נולד אדם לבין מחויבותו למשפחה שאותה הקים משתקף כבר בלקח המופיע בספר בראשית : "על כן יעזוב 174 הפוטנציאל הטבוע איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" . במתח זה מתממש בחלק מסיפורי התנ"ך המופיעים בהמשך, בעיקר בהתייחס להתנגשות בין מחויבותן של נשים למשפחת המוצא שלהן לבין מחויבותן לבן זוגן . כאשר גבר המתח בין יעקב לבין לבן חותנו דיבר יעקב עם לאה ורחל, בנותיו של לבן, על כוונתו לעזוב את המקום יחד איתן ולחזור לארץ מולדתו . לאה ורחל הסכימו בכל לב ואמרו : "העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו . הלוא 175 אם כן, נאמנותן הברורה של לאה ורחל בשלב זה היתהנוכריות נחשבנו לו" . נתונה ליעקב ולמשפחתן הח...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)