האם המניע חשוב? בין רגש למשפט

הדין חורג מעמדת היסוד שלו ומוכן להתחשב במניע . במקרים מסוימים המניע משפיע על דרגת החומרה של האחריות הפלילית . כך למשל, לפי סעיף 441ו לחוק העונשין, ביצועה של עבירת הסתה לגזענות או לאלימות מתוך מניע גזעני גורר עמו ענישת כפל . כמו כן, רצח שנעשה "מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור" הוא אחת החלופות של "רצח בנסיבות מחמירות", שבצדו קבוע 68 עונש חובה של מאסר עולם . גם כאשר המניע אינו משפיע על האחריות הפלילית עצמה עשוי להיות לו משקל בשלב של גזירת הדין . סעיף 04ט לחוק העונשין קובע כי עם הנסיבות שעל בית המשפט להביא בחשבון בעת קביעת העונש נמנות "הסיבות שהביאו 69 ו"מצוקתו הנפשית של הנאשם עקב התעללותאת הנאשם לבצע את העבירה" 70 דוגמה נוספת שראוי להזכיר בהקשר זה היאבו על ‑ ידי נפגע העבירה" . ההכרה בכך שהמתה בעקבות התגרות בנאשם אינה פוטרת מאחריות פלילית, אך נחשבת מעט פחות חמורה מהמתה שלא קדמה לה התגרות כזו . אפשר לראות בכך דוגמה להתחשבות במניע, אך מקובל יותר להבין עמדה זו כביטוי 71 להתחשבות במצב הרגשי של הנאשם וביכולת השליטה העצמית שלו . ומה באשר לתפיסה התנ"כית ? האם היא מייחסת משקל למניע ? דומה ...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)