בחינות

שפת אם, אנגלית ומורשת . בכל תחום יש לקבוע שתיים או שלוש רמות היבחנות . כך, למשל, במתמטיקה ניתן להסתפק ברמת הבסיס, המקבילה ליחידה אחת או שתיים, ולהפסיק לכלות את זמנם של 80 אחוז מהתלמידים על תחומים שהם לעולם לא יידרשו להם . 20 אחוז מן התלמידים ייבחנו במקבילה של חמש יחידות, ואולי ניתן גם להוסיף מעין יחידה נוספת, שישית, לרמה המוגברת ביותר . לעומת זאת, במקצועות ההומניים ( ספרות, היסטוריה, אזרחות ) יש צורך בהעלאת הרמה ובהרחבת התחומים שכל ילד יודע . כל אדם צריך ידע בסיסי באמנות ובפילוסופיה . האדם שבנו צריך לדעת יותר, בוודאי יותר ממה שהוא יודע היום כתלמיד במערכת החינוך . אין צורך לקיים בחינת מתכונת לפני חמש הבחינות החיצוניות הללו . בתי הספר צריכים להכין לקראתן וגם לערוך בחינת סימולציה, אבל הציון צריך להיות חיצוני בלבד . לטעמי, צמצום ההיבחנות אין משמעו צמצום ההוראה בבית הספר . לחמשת מקצועות היסוד צריך להקדיש 20 עד 30 שעות למידה, והדבר מותיר עוד זמן משמעותי לשיעורי חינוך, להרחבות שכל בית ספר יציע, לתחומים שהתלמיד רוצה ללמוד שלא לקראת בגרות, ולתעודות מקצועיות שבית הספר יציע בנוסח התעודות של משרד ...  אל הספר