חינוך פוליטי ומנהלים עצמאיים

צעירים צריכים להכיר את העולם הפוליטי, להבין מה הן מפלגות, מהי דמוקרטיה, כיצד אמור לעבוד האיזון בין הרשויות ומתי רשאית הדמוקרטיה להגן על עצמה ולמנוע השתתפות במשחק הדמוקרטי . כל זה צריך לקרות לא רק בשיעורי אזרחות בתיכון, אלא בכל השיעורים ובעזרת כל האמצעים החינוכיים . בסופו של דבר, נבחר הציבור הוא האדם שאמור לקבל החלטות בשמנו, ולהעביר אותן לביצועו של הדרג המקצועי . זוהי דמוקרטיה : אנו הבוחרים, והם, הנבחרים, אמורים להיות השליחים שלנו . חשוב שהתלמידים שלנו יפגשו פוליטיקאים, ישאלו אותם שאלות, יציעו הצעות ויקשו קושיות . הנגישות הזו גם תאפשר להם לדמיין את עצמם מייצגים ביום מן הימים את הציבור, ונלחמים על ערכיהם במרחב הציבורי . לפני כמה שנים התפרסם חוזר מנכ"לית משרד החינוך שאסר על שיח פוליטי בבתי הספר . הייתי בשלהי כהונתי כמנהל בית ספר, וכעסתי מאוד על החוזר . חשבתי שהוא מוטעה ואף מסוכן . האם זהו הנוער שאנו חפצים לגדל ? מנותק ? לא מודע ? לא מכיר ולא יודע ? היכן יתווך לנוער השיח הפוליטי אם לא במערכת החינוך ? היכן ייפגשו התלמידים עם דעות מנוגדות, אם לא בין כותלי בית הספר ? היכן יתעמתו עם אנשים החוש...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)