לימודי הקודש, עד שלימודי החול נעלמים כמעט לגמרי לקראת סוף תקופת תלמוד התורה . לאחר מכן הולך הילד החרדי לישיבה קטנה, המקבילה בגילה לחטיבת הביניים, ולאחריה, בגיל 16 בערך, הוא עושה את דרכו לישיבה הגדולה . בשני המוסדות האלו אין לימודי חול כלל, וסדר היום נמשך כ - 12 ( ! ) שעות ביום, שבהן לומדים בעיקר גמרא . מוסדות החינוך לבנים חרדים הם בדרך כלל קטנים מאוד ( כ - 100 תלמידים ) , יש ביניהם תחרות גדולה ודווקא כוחות השוק במקרה הזה מאוזנים על פי רוב . כללי הרישום של משרד החינוך כמעט אינם ממלאים תפקיד, אבל איזונים ובלמים שנוצרו לאורך השנים מביאים לכך שלכל ילד יש מקום, ואיכות מוסד הלימוד נקבעת לפי רמת הצוות, רמת התלמידים והמחויבות הרוחנית שמפגין המוסד כלפי דרך החיים החרדית . בשולי מערכת זו מתקיימת מערכת משנה של תיכונים חרדיים המלמדים לקראת בגרות או לרכישת מקצוע, וכן מספר קטן של ישיבות חרדיות תיכוניות, המשלבות בין לימודי קודש ללימודי חול בדומה למערכת החינוך הציונית - דתית . תשלומי ההורים קיימים ופורחים במערכת הזו, וכאמור, חוקיה אינם חוקי רישום רגילים אלא חוקי השוק החופשי החרדי וכללי המשחק הפנים - מג...
אל הספר