אשר אינם מוכרים על ידי המדינה ואינם זוכים לתקצוב ציבורי . האתוס החינוכי המכונן של החברה החרדית הוא היבדלות והגבהת חומות בינה לבין שאר החברה בישראל, ובניית "חברת לומדים" שבה לימוד התורה הוא הערך המרכזי . רוב תלמידי המערכת הזו אינם לומדים לימודי ליבה אלא בהיקף מוגבל, בעיקר לבנות . מאז שגדלתי, החרדים היו אניגמה מבחינתי, חידה שאיננה מפוצחת . גדלתי במשפחה ציונית ביותר . הוריי עלו ארצה בשנות ה - 50 חסרי כול, והעלייה לארץ והסיפור הציוני היו משאת נפשם, סיפור דרך שכיוון את כל חייהם . ההסתכלות על מדינת ישראל לא הייתה כעל מדינה קדושה, כמו בבית מדרשו של הרב קוק, אך היו בה כבוד ותחושת מחויבות מלאה, עד כדי נכונות להקריב את הנפש למענה . בנוסף, התייחסו הוריי לטכנולוגיה ולמודרנה בהערכה חיובית זהירה . יחסם לחרדים היה מסויג למדי . אני נולדתי בארצות הברית, בזמן שליחות של מחלקת העלייה של הסוכנות שבה עבד אבי . סיפור מכונן במשפחה תיאר כיצד אחי הבכור, שהיה בן 16 כשנולדתי, נשלח בגיל התיכון לישיבה אמריקנית 'שחורה' . ביום העצמאות ביקש אחי להתפלל תפילת הלל חגיגית, כמנהגנו בישראל . משנענה בשלילה, הניף את דגל ישראל...
אל הספר