אני מתכוון כמובן לאלכוהול . גיל השתייה בישראל יורד בהתמדה, והתופעה של שכרות בקרב תלמידים עברה מהתיכון לחטיבת הביניים, ולעתים אף ליסודי . לקראת כל חג פורים נדרשנו להתמודד עם המסיבות של התלמידים, שכללו שתייה רבה והיו מוקד לצרות . מדוע תלמידים שותים ? יש לכך כמה סיבות : הם שותים כי כך הם מרגישים גדולים ; הם שותים כדי לברוח מהיום - יום, כי זה נעים להם, כי הלחץ החברתי גובר, מתוך רצון ל'אקשן' ושאיפה להתנסויות ולתחושות חדשות, או מתוך רצון לאבד שליטה ולהסיר עכבות . מדי שנה נדרשנו להבהיר להורים כי המסיבות הן מחוץ לשעות הלימודים, לא בשליטתנו, לא בארגוננו ובניגוד לדעתנו . העניין היה שלא היה מי שבאמת לקח אחריות על מסיבות השתייה . פעמים רבות, בית הספר הוא הגוף הממוסד האחרון שיכול לקחת אחריות חינוכית כלשהי . אני זוכר שיעור אחד שהתקיים בצום תענית אסתר, שבו לימדתי מוקדם בבוקר את תלמידי כיתה י"ב . י', תלמיד שקדן ורציני שגם אהב ללמוד אצלי, הגיע היישר ממסיבת טרום - פורים, ונכנס לכיתה כשהוא כמעט זוחל על גחונו . הוא סיפר שברגע שעלה השחר והחל זמן הצום, הוא הודיע במיקרופון, בעיצומה של המסיבה, שהחל צום תענית ...
אל הספר