שרואה את עצמו כאיש חינוך מגדל גם את ילדיו האישיים, אך גם עשרות ומאות ילדים של אחרים, שהוא שליח שלהם . כשבני הבכור אביב ובתי השנייה אסיף היו קטנים, ביתנו המה תלמידות שהגיעו אלינו מדי שבוע לשיעור גמרא ביתי, כפי שסיפרתי קודם לכן . אני חושב שעבור הילדים שלנו, הדוגמה האישית של למידה בבית הייתה חיובית ומפרה . הם חשו את האווירה של לימוד כדרך חיים . שנים מאוחר יותר, כשהכנתי את בני אביב לקראת בר המצווה שלו, הצעתי לו ללמוד יחד את מסכת מכות, שלמדתי עם הבנות שנים קודם לכן . אביב נענה, ולאורך שנת בר המצווה ישבנו ולמדנו פעם או פעמיים בשבוע . חברותא עם הילד שלך היא דבר מתוק ונעים, אך היא יכולה להיות כרוכה גם במתחים ובתיאום ציפיות לקוי . עם אביב זה עבד, כי שיטת הלימוד שלי התאימה לו, והישיבה זמן רב בחברותא עבדה יפה . עם חלק מילדיי האחרים, לעומת זאת, זה עבד פחות . לעתים, דווקא הקרבה היתרה שאנו מרגישים לילדינו, הראי שהם מציבים לנו, השאיפה שלנו לראות בהם 'מודל משופר' או 'לתקן' את עצמנו דרכם, מונעת מאתנו ללמוד אִתם בנחת . לעתים דווקא המורה, המנותק קצת, המכיר פחות, המעמיס פחות תקוות ושאיפות, יצליח לייצר משה...
אל הספר