ריקי שיו 316 בשנת ,1985 עת התחולל בישראל משבר כלכלי עמוק, יצאו כלכלנים מלב הממסד האקדמי, ומילאו תפקיד פעיל בעיצוב מדיניות כלכלית וחברתית חדשה, שלאחר שנים מספר שינתה את פני החברה הישראלית . תכנית הייצוב הכלכלית של 1985 היא נקודת ציון של מַעבר ממשטר של מעורבות ממשלתית עמוקה במשק למשטר כלכלי התומך בליברליזציה, בהפרטה וברפורמות מבניות ( בן – בסט 2001 ; סבירסקי 2006 ; פילק 2006 ; 1999 Shalev ) . היעדים הכלכליים המרכזיים במשטר החדש היו צמיחה ויציבות מחירים . כמו כן, בעקבות התכנית עלה מעמדו של הבנק המרכזי ( 2003 Liviatan ; ממן ורוזנהק 2009 ) . מחקרים קודמים שטיפלו במעורבות כלכלנים בתכנית הייצוב הכלכלית בישראל התמקדו בקשרים שבין הכלכלנים לבין הממסד הפוליטי והאליטות העסקיות . מיכאל שלו ולב גרינברג ( 1989 Shalev and Grinberg ) דנו בקשרים שהתנהלו סביב תכנית הייצוב בין גופים פוליטיים, בין מוסדות ( בעיקר ההסתדרות ) ובין בעלי ההון . לדבריהם, הכלכלנים שהיו שותפים לתכנית זו התוו מדיניות שהיתה מבוססת על רעיונות שהיו מקובלים עליהם מימים ימימה . מחקרם התמקד באינטרסים של גופים מוסדיים וביחסי הכוח ביניהם, ...
אל הספר