הקונספציה ביד הלשון: ועדת אגרנט והפיכתה של קונספציית מודיעין לקונספציית זיכרון

הקונספציה ביד הלשון 35 מלהגיש נגד בכירים בהנהגה הצבאית והמדינית של ישראל עוררו סערה ציבורית עזה . סערה זו רק העצימה את תחושת השבר שיצרה מלחמת יום הכיפורים עצמה . לא מפתיע אפוא כי הוועדה זכורה בעיקר לנוכח השפעתה בתחום המוסדי והאישי, קרי בירידת קרנו 2 בעבר כבר נטען כי הוועדה לא של אמ"ן וחילופי גב י בצמרת צה"ל ובהנהגה המדינית . 3 אבל הצליחה להביא לידי שינוי של ממש באופן גיבושה של הערכת המודיעין הלאומית, דומה שהיא השפיעה על התרבות הפוליטית בישראל, הרואה בוועדות חקירה כלי חשוב 4 בשמירה על האתיקה הציבורית . מאמר זה לעומת זאת, מבקש להתחקות אחר התהליך שאִפשר לוועדת אגרנט לטבוע ולהטמיע את הנוסחה המקובלת להבנתה של הפתעת מלחמת יום הכיפורים, שלכאורה נעוצה ב'קונספציה של אמ"ן' . במוקד הדיון ניצבת אפוא הזיקה שבין עבודת הוועדה 5 להלן אטען כי החותם מכאן לבין השיח ההיסטורי על מלחמת יום הכיפורים מכאן . 2 הטיעון המקובל שהשפעתן העיקרית של מלחמת יום הכיפורים בכלל וועדת אגרנט בפרט באה לידי ביטוי בתחום הפוליטי זכה לאזכורים שונים . ראו, למשל, את הסקירה בדבר השפעות דו"ח אגרנט באתר האינטרנט של ארכיון צה"ל ומערכת...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב