שער שני : יסודות השיתוף במשפט הישראלי │ 180 הגישה"את הגישה שכונתה לעילדנציגר, לכאורה, השופטאימץבכך 36 בנכס הספציפי . . "המצמצמת המשפטבתיקיבלובהםהמקריםבמרביתכיעולהבפסיקהמעיון",יגרדנצהשופטלדברי של בן הזוגמצידומכוח הדין הכללי, הוכח כי בוצעו השקעות כספיות בנכסהשיתוףטענתאת עם זאת, 37 המעיד על כוונת השיתוף" . 'דבר מה נוסף'הטוען לשיתוף, והשקעות אלה היוו הכרחי שאין בלתו . כוונת שיתוף ספציפית בנכסתנאיאינהבנכסהשקעה,השופט דנציגרהוסיף הסתמכותידיעשויים להביא לה,אקטיביים"חיצוני" יכולה להתבטא גם בהבטחות ובמצגים 38 . בן הזוג הרשוםכלפיטענת מניעותבססמצד בן הזוג הלא רשום, ול ותהשקע – מלבד שתי הדוגמאות שהביא השופט דנציגר כאינדיקציות לכוונת שיתוף הוא נמנע מלפרט רשימה – המביאים לידי הסתמכותםמשותפות בנכס הפרטי ומצגים אקטיביי רחבה יותר של שיקולים ומבחני עזר, ואף נמנע מלאמץ או לדחות את רשימת השיקולים שהציעו עמיתיו להרכב . עם זאת, הוא דחה במפורש את העמדה שהביע השופט זילברטל, לאיכות חיי הנישואים של בני הזוג ולשיתוף הרגשי שביניהם . שלפיה יש לתת משקל של ממש הובטח לבתכימקרה, בהתבסס על עדות האישה, שגובתה גם בעדות יד...
אל הספר