השפה העברית בראי חכמת ההיגיון 170 בו . בשל גישתו הייחודית של כספי ללוגיקה והעדפתה ממלאכת הדקדוק התמקד המחקר הזה בכללים הבלשניים והלוגיים של כספי . לכללים אלו נודעה השפעה מכרעת על משנתו הלשונית ועל מילונו . משנתו הדקדוקית של כספי לא הייתה עיקר חידושו והוא בחן אותה בעיניים לוגיות ; לכן יש שפרטי הדקדוק שבהם עסק נותרו מרוקנים מתוכנם המחייב . בפרק הרביעי של העבודה נסקר באופן פרטני ויסודי הספר 'רתוקות כסף' . ייחודו של הספר הוא ביישומם של החוקים הבלשניים התאורטיים על הדקדוק העברי — לראשונה בתולדות חכמת הלשון העברית . לאחר סקירה של הבלשנים המאוחרים לכספי, פרופיאט דוראן ודבלמש, שאף הם הכניסו לדקדוק העברי אלמנטים תאורטיים ועקרונות לוגיים, התמקדנו בחידושיו של כספי בחכמת הלשון העברית . הבחנו בשלושה תחומים תאורטיים שונים שיישם כספי בלשון העברית : התחום הפילוסופי, התחום הלוגי ועקרונות הנגזרים מן הבלשנות המערבית . הפרק החמישי יוחד למילון 'שרשות כסף' . לאחר סקירה של המילונים שקדמו לכספי בימי הביניים נמצא שמילונו של כספי שונה ממילוני קודמיו . בעקבות משנתו הלוגית וראייתו הבלשנית הכללית יצר כספי במתכוון ...
אל הספר