77 הלוגיקנים ויחסם לתורת הדקדוק : בין בגדד לפרובנס עשרה ושיאה במאה הארבע-עשרה . מן הסקירה עלו קווי דמיון בין התופעה שהתרחשה בעולם המוסלמי המסורתי ובין אותה תופעה בעולם היהודי . בשני העולמות גרמה החשיבה האריסטוטלית הרציונלית לערעור תוקפם של חוקי הדקדוק והביאה לניסיון לקבוע כללים אוניברסליים שמתאימים לכל השפות ושמקורם תבוני והגיוני . לא רק בהעדפתה של הלוגיקה על פני הדקדוק ניכרת השפעתו של העולם הערבי המוסלמי על העולם היהודי, אלא אף בהגדרת תפקידה של הלוגיקה . מכתבי אלפאראבי המוסלמי הובאו מובאות המעידות כי ללוגיקה שני תפקידים : ( א ) לקבוע מערכת חוקים מנחים המורים את דרך החשיבה הנכונה — אבל, כפי שהדגיש אלפאראבי, אין לטעות ולחשוב כי כללים אלו אינם צריכים לימוד והאדם נדרש אליהם באופן אינטואיטיבי ; ( ב ) לקשר בין המסמן בשפה, הוא ה'דיבור החיצוני', ובין המסומן, הוא ה'דיבור הפנימי' . שתי הגדרות חשובות אלו, הבסיסיות כל-כך להבנת הלוגיקה, נזכרו בספריו של יוסף כספי כארבע מאות שנה לאחר מכן, בדרך זהה באופן מפתיע להגדרותיו של אלפאראבי, והראו בבירור השפעה של ספריו הלוגיים של אלפאראבי על כספי . זאת ועוד, ...
אל הספר