30 תרומה לדיון. על סעיף 218 נגד הפלות בחוקה הגרמנית (1930)

ה ר צ א ו ת ו נ א ו מ י ם 353 היו צריכות להיות חלק מן היום-יום אילו המיליארדים שמתבזבזים על טבק ואלכוהול היו עומדים לרשותנו . אז היינו יכולים להרשות לעצמנו יותר בתים, דירות וילדים . כשבתלמוד כתוב שאפשר לשַמר את העם בעזרת שני אנשים בלבד, צריך להבין זאת בצורה נכונה . כדי לשַמר עם יש צורך בארבעה איש . אבל כשכתוב בתלמוד שעם שני ילדים "יוצא אדם ידי חובתו", התנאי המובן מאליו היה שלכל אִשה היו שני ילדים . כשאני מסתובבת היום באזורי הערים הגרמניות שהאוכלוסייה היהודית בהן היא ממערב אירופה, ואני רואה לכמה משפחות אין ילדים, או יש רק ילד אחד, ועוד אני רואה איך הפקידה בלשכה לרווחת הילד מעווה את פניה כשלאִשה ענייה יש אומץ להביא את ילדהּהשישי לעולם, אז אני שואלת : האם אנחנו "ערֵבים זה לזה" ? האם אנחנו מכלול שלם וגדול ? אני יכולה גם לומר : טוב, את לא רוצה ללדת ילד, אז לפחות תני סכום כסף שיספיק כדי שאותה אֵם לשישה ילדים תוכל למלא את משימתה כאֵם גם כלפי הילד השישי . אנחנו רוצות לגדל את הילדים האלה, אבל לא תוך כדי השמעת הערות מכוערות, כגון : "שוב הגיע עוד אחד", או "אין לנו כסף", או "זה ילד מחוץ לנישואים" ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

כרמל