פרק שלישי קביעתו כי שריון החוקה הוא צעד לא דמוקרטי

79 קביעתו כי שריון החוקה הוא צעד לא דמקורטי שבו כוחה הפוליטי היה יורד . כך גם אמר בן-גוריון בכנסת : 'אילו הייתי במיעוט — ואני יכול להיות במיעוט [ . . . ] — הייתי נגד זה, 35 למיעוט דווקא היה כדאייען כי למה למיעוט לכבול את עצמו ? ' להתנגד באותה תקופה לחוקה מטעם זה ממש : הקושי הרב לשנות בעתיד חוקה 'מפא"יניקית' עליונה ומשוריינת, גם במקרה שיחסי הכוחות בכנסת ובציבור היו משתנים . שנית, זו טענה הטומנת בחובה סתירה . הטענה שבן-גוריון חשש ממגבלות משפטיות נשענת למעשה על ההנחה שהוא כיבד את המשפט ואת שלטון החוק . מי שלא מכבד את המשפט אינו חושש ממנו . רק אדם שמכיר במרות המשפט ( כלומר בשלטון החוק ) מרגיש צורך להתמודד עם המגבלות שהמשפט מטיל עליו . אילו היה בן-גוריון מנהיג לא-לגליסט, כלומר מנהיג שלא הפנים באמת את חשיבותם של המשפט ושלטון החוק ולא מכבד את החוק, הוא לא היה חושש כלל מהחוקה, ולא היה אכפת לו מה כוללת החוקה הזאת, שהרי ממילא הוא לא היה חש חובה לציית לה . לוּזה היה המצב, סביר להניח שבן- גוריון היה דווקא תומך בחוקה בעלת מגילת זכויות אדם מפוארת, שתצייר את ישראל כמדינת חוק נאורה ותסווה את המציאות ה...  אל הספר