עדיה מנדלסון מעוז 138 מחוזות אחרים, בארץ ומחוצה לה . בספריו, בכתיבתו העיתונאית וגם בסדרות הטלוויזיה שכתב, תנועה זו כרוכה בניסיון לברר מהו הבית, הן במובנו הפרטי והן במובנו הלאומי . במאמר 'על המקום' טענו זלי גורביץ' וגדעון ארן ליחס הכפול אל המקום — יחס של שאיפה, געגוע, קידוש והבטחה מצד אחד, ויחס של רתיעה, הסתייגות, ואפילו סלידה מצד 1 יגאל שוורץ המשיך לפתח את המחשבה על המקום בספרות העברית מתקופת אחר . 2 גורביץ', ארן ההשכלה עד המאה ה- 20 והראה את המתח בין תפיסות המקום השונות . וגם שוורץ הציגו את תורתם בתוך ההקשר היהודי אל המקום, אך אני מבקשת לטעון כי מורכבות היחס אל המקום, וגם מורכבות הקשרים בין המונחים 'בית פרטי' ו'בית לאומי' אינן ייחודיות להקשר היהודי-ציוני . במאמר זה אני מתמקדת בקריאת יצירותיו הספרותיות של קשוע ומבקשת לטעון כי אפשר לחבר בין תפיסת המקום והיחס אליו ובין התגבשות המונח 'בית' ביצירתו . התפתחות המונח 'בית' והאופן שהבית הקונקרטי נמזג עם הבית הלאומי-האידיאי ביצירתו של קשוע מסמנים מהלך חשוב בכתיבה על אודות הזהות הפלסטינית-הישראלית ומציבים את קשוע בצומת פואטי ופוליטי מרכזי . הבית...
אל הספר