בן־גוריון ובריטניה, 1939-1930

מאיר חזן 84 175,000 נפש — שהיו אז 9 . 16 אחוזים מאוכלוסיית הארץ, כמו שהעלה המִפקד שערכו חודשים אחדים קודם לכן — 'אינו בית לאומי' ו'בלי גידול ניכר יישוב זה לא יתקיים — וסופו להיחרב' . הנוסח המקורי של דבריו לפני מרכז מפא"י ב- 6 בפברואר 1932 היה : ' 175 אלף 33 הוא ידע היטב שחבריו מתנגדים להשקפתו והבין את היהודים במצב כזה סופם להישחט' . הרתיעה שלהם מפני העלאת תכניות שמצטיירות גרנדיוזיות, פן תתקבלנה בלגלוג ובחוסר אמון . בשל התנגדותם הביע נכונות להסתכן ולהיות מואשם כדוחק קץ שסופו להיוואש, 34 מתכניתו שכן 'הפחד מהאמונה באפשרויות גדולות גרוע ומסוכן מהאכזבה' אם ייכשלו . לא יצא דבר, אף שמרכז מפא"י אימץ אותה . המפנה במצב הציונות התחולל עם התחזקות נוספת של המפלגה הנאצית בגרמניה, שהביאה מאמצע 1932 ואילך ( באותה שנה היגרו ארצה כ- 12,000 יהודים ) להאצת ההגירה הסטיכית של היהודים . היא לא נזקקה לרישיונות אלא נגזרה לרוב מיכולתם הכספית של המהגרים . 'הנציב העליון הטוב ביותר שהיה לנו תחת שלטון המנדט' הבנת השיקולים המנחים את מדיניותה של בריטניה וערכם, ועִמה קורטוב של הזדהות, היו רכיב בלתי נפרד מן היכולת למלא...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב