רונן טראובה 8 האישית של דיין, כמו האינטגרציה הכלכלית בין הגדה לישראל ו'הגשרים הפתוחים' בין 2 הגדה לירדן, שרדו עד היום . לדברי הלל כהן, מדיניות ישראל בנוגע לגדה המערבית בתקופת דיין התבססה על שני עקרונות : החלטה שלא להחליט בנוגע לעתידה המדיני ; אי-התערבות בחיים, לרבות 3 אפשר לטעון כי באותה תקופה הייתה ישראל הפוליטיים, של התושבים ככל שניתן . מעורבת בשתי יָזמות מדיניות שחרגו לכאורה מעקרונות אלה . הראשונה, שכשלה ותפקידו של דיין בה היה מוגבל יחסית, הייתה המשא ומתן שנוהל ב- 1968 עם אישים פוליטיים בגדה המערבית, ובראשם ראש עיריית חברון מוחמד עלי ג'עברי, שהגה את הרעיון, על הקמת 4 היָזמה מִנהל עצמי פלסטיני בגדה או בחלקים ממנה, בפיקוח הממשל הצבאי הישראלי . השנייה, שתפקידו של דיין בה היה מרכזי, הייתה קיום בחירות מקומיות בגדה המערבית ב- 1972 — רעיון שהעלה לראשונה ראש עיריית שכם ( עד 1969 ) חמדי כנעאן . ואולם בשני המקרים האלה פעלה ישראל לפחות בשלב הראשון באופן תגובתי, אגב ניסיון לקדם רעיונות שמקורם בגורמים במנהיגות הפלסטינית בגדה ולעצב אותם לצרכיה . יתרה מכך, וזו אחת הטענות המרכזיות של מאמר זה, בייחו...
אל הספר