164 | אז איך קוראים לךְ עכשיו ? אקדמיים, אבל קשה מאוד להשוות ביניהם, כי כל מחקר מתבונן אחרת על השאלה ואוסף נתונים בצורה שונה . בישראל, היעדרה של הסוגיה משדות המחקר, המדע והשיח האקדמי בולט במיוחד לנוכח ריבוי המחקרים שעוסקים בשמות מזוויות אחרות . אלו נערכו בעיקר במסגרת הדיון המתמשך במנגנוני "כור ההיתוך" שהופעלו עם קום 54 מרבית המחקרים המדינה, כחלק מהניסיון ליצור בישראל חברה יהודית חדשה . הללו מתמקדים בסוגיית העברות, ומנתחים את התופעה מפרספקטיבה סמנטית, לשונית ותרבותית . אולם בתוך כך הם כמעט אינם נוגעים בשינוי שם המשפחה של נשים בעקבות הנישואין, ואם כן, אז רק תוך ציון עצם קיומו של הנוהג מבלי להתעכב עליו, לרוב מנקודת מבט שמרנית ופטריארכלית . כך למשל אברהם שטאל, מחלוצי חקר השמות בישראל, מתייחס בספרו "מוצא השמות" שיצא לאור בשנת 2005 לסוגיית "שמירת שם הנעורים של 55 הוא מתאר את שורשי המנהג אישה" . בתוך תת פרק שנושא כותרת זו, "הטבעי" לשנות את שם האישה לאחר הנישואין, ואף את ההתנגדות שהתעוררה כנגדו בעבר על ידי נשים שהיו ממובילות התנועה הפמיניסטית, למשל לוסי סטון . בתוך כך הוא טוען כי "אין להכחיש ש...
אל הספר