160 פרק שמיני 3 כל סוג של דוגמטיות, חיובית או שלילית, חוסם את החשיבה הביניים . ואת החיפוש אחרי האמת והכרת העולם . דוגמטיקן, מכל סוג שהוא, מעדיף לחיות באשליה ובהונאה עצמית, ובכך למעשה מוותר ביודעין או במובלע על האפשרות להכיר את העולם . האם נגזר על האנושות לחיות תמיד באשליות דוגמטיות ובהונאה עצמית ? האם נצליח מתי שהוא לצאת מהמערה של אפלטון ולהכיר את הממשות האמיתית שסובבת אותנו ? האם קיימת אמיתות אבסולוטית שנוכל להכירה כפי שהיא באמת ? כמו רבים אחרים, אני בספק רב שיש היום מישהו שיכול לענות באמת על שאלות אלה באופן שיניח לגמרי את דעתנו . אבל העובדה שאין היום ביכולתנו לענות על שאלות מורכבות אלה, לא צריכה להביא אותנו לספקנות מוחלטת או לקביעת עמדות שרירותיות דוגמטיות בנוגע לאי-היכולת שלנו להכיר את הממשות האמיתית . כפי שראינו בפרק השני, מחד הספקנות העתיקה הציעה לדחות כל סוג של דוגמטיות, ומאידך הציעה להמשיך במחקר אחרי האמת, תוך התמודדות ובעזרת מתודת חשיבה ספקנית שתלווה את האנושות ככל הנראה לנצח . להבנתי, זאת הדרך המוסרית והפרקטית היחידה שנותרה לנו, והיא זו שתאפשר לנו לצאת מהמעגל הדוגמטי של הונאה ...
אל הספר