116 | מקרב ומרחיק ׀ בועז צבר מאליו . הוא הִקנה לילדים ערכים, מיומנויות וההתנהגויות שנדרשו מהם בהתאם למעמד שאליו השתייכו מלידתם ( חינוך תרבותי וקלסי למעמדות הגבוהים ; וחינוך בעל דגש פרקטי למעמדות העמלים ) . צורת החינוך המקובלת מחוץ לבתי הספר הייתה במתכונת חניכה של "שוּליָאות" ( apparenticeship ) , שבה היו ההורים שולחים את ילדיהם ללמוד מקצוע אצל מומחה תמורת תשלום . ככל שהתפתחו מנגנוניה של החברה והכלכלה ( לעולם לא באופן קבוע ולינארי ) , כך הלכו ונוסדו עוד ועוד מוסדות חינוכיים לקבוצות נוספות באוכלוסייה . אלא שתפיסת החינוך בכל המסגרות הללו הייתה דומה : אינסטרומנטלית - סוציאליזטורית בעיקרה . החברה האנושית חיה חיי מעמדות, ולכל מעמד בה היה מנגנון חינוכי משלו : בן האיכר למד את מלאכות המשק, בנו של הסוחר למד לעמוד על המיקח, ובן האציל הרחיב את השכלתו ולמד גם אמנות ומוזיקה כיאה ל"בן - תרבות" . אופיין השונה של המערכות גזר באופן טבעי גם פרקטיקות פדגוגיות שונות עבור כל אחת מן הקבוצות : בקרב המעמדות הנמוכים הקפידו על מילוי פקודות, משמעת קפדנית וציות ; ואצל בני האליטה טיפחו מחשבה, יצירתיות ותכונות שנתפס...
אל הספר