עמדה אנטי-אוטופית: בזכות מצב הדיסוננס והחריגה

מעמדו של האדם בעולם על פי העמדה הרדיקלית - קיומית | 25 בנוסח זה סיפורם של אדם וחוה בגן עדן אינו נקרא כסיפור על חטא או על השחתה, אלא כמיתוס מיתולוגי של מימוש האנושיות דרך התנגדות, סירוב וחריגה . זהו גם סיפורם של גיבורי מיתוסים מכוננים בתולדות האדם : יחידי סגולה כמו אודיסאוס, אדיפוס, אברהם ומשה – שמתוך אומץ של שלילת המצב הקיים כוננו עולמות חדשים והתנשאו מעל ומעבר למציאות המובנת מאליה . תפיסת האי - ציות וההתנגדות כסגולות אנושיות מובהקות מאירה באור שונה את מצבו של האדם שלאחר החטא . בניגוד לתפיסת מצב הסתירה כקלקול שיש לתקנו ולפותרו, מדגישה תפיסה זו כי הקרע והתלישות הנובעים מקיומו הסותר של האדם בעולם הם ביטוי למצבו האנושי הבסיסי : הדבר המהותי בקיומו של האדם הוא העובדה שהוא צמח ועלה מתוך ממלכת החיות . מהסתגלות אינסטינקטיבית הוא פרץ את גדר הטבע, אם כי מעולם לא עזב אותו ; הוא חלק ממנו ועם זאת, מאחר שנקרע מן הטבע, אין הוא יכול לחזור אליו ; מכיוון שגורש מגן עדן, מצב של אחדות ראשונית עם הטבע – יחסמו כרובים את דרכו בלהט החרב המתהפכת, אם ינסה לחזור . ( פרום, 1956 / ,2001 עמ' 15 ) כך, בניגוד לנוסחים ...  אל הספר
מכון מופ"ת