עמדה אוטופית: שיקומה של ההרמוניה הבראשיתית

מעמדו של האדם בעולם על פי העמדה הרדיקלית - קיומית | 21 אותה כמיהה אוטופית להתאמתם החיובית של היסודות ולחידוש מצבו ההרמוני הראשון של האדם כפי שהיה טרם הנפילה . בנוסחה הראשון, הפנימי, שואפת הפדגוגיה להשיב את ההרמוניה שאבדה לאדם לאחר הנפילה מגן עדן באמצעות חזרה אל "מצב טבעי" נטול סתירות, כפי שהתקיים כביכול בתחומו של הגן . בנוסח רומנטי זה מנסה החינוך לחלץ מן האדם איזשהו יסוד פנימי ראשון, טוב וטהור, שנמצא בו טרם הנפילה, לפני שהושחת והסתאב במפגש עם הארץ ועם החברה והתרבות . בנוסח זה מכוונת פעולת החינוך הן פנימה, בחיוב, אל שיקומם של היסודות הראשונים, הטבעיים ( יהיו אשר יהיו ) , והן החוצה, בשלילה, כלפי דפוסי קיום מלאכותיים המעוותים את פנימיותו של האדם ואת יכולת התפתחותו הטבעית . ביטויה המוכר ביותר של העמדה הזאת במחשבת החינוך המודרנית מנוסח, כמו מתוך זיקה ישירה למיתוס גן עדן, בשורות הפתיחה המפורסמת של אמיל או על החינוך : "הכול יוצא טוב מתחת ידיו של בורא עולם והכול מתנוון בין ידיו של האדם" ( רוסו, 1762 / ,2009 עמ' 111 ) . על פי גישתו האוטופית של רוסו, על הפדגוגיה לחתור אל חשיפת יסודותיו הראשונים ...  אל הספר