מבוא : "המורים הטובים, טובים מתורתם" | 9 טעם או תכלית . כך גם אינני זוכר חוויות לימודיות - אינטלקטואליות מסעירות במיוחד, אלא בעיקר מסדרונות ארוכים, רשימות ציונים על הלוח ותאי שירותים ללא נייר טואלט . ועם זאת, בית הספר היה קרקע ותפאורה לתחושות קיומיות עזות ומטלטלות שכמוהן לא ידעתי מאז ; קו התפר שבין הילדות לבגרות – בין מי שהייתי למי שנעשיתי ברבות הימים . ממרחק הזמן אומנם היטשטשו הפרטים, אולם תמונות ורגשות עזים מאותן שנים רחוקות המשיכו להבזיק בתודעתי בימים, ולעיתים, בבהירות מפתיעה, גם בחלומותיי בלילות : צמרמורת החרדה לפני בחינה בלשון שאליה שוב הגעתי לא מוכן, הדהודי שיחה נשכחת עם חבר בחצר, לחצה של שמשת חלון קרה על המצח באוטובוס מספר ,28 ריח גשם ראשון על רצפת האספלט, התאהבות נואשת ומשתקת בנערה מן השכבה, שותפות גורל והומור שחור במחששה, התרגשות סמויה משיר של יהודה עמיחי בשיעור ספרות, קלטת ( קסטה ) שחוקה של ה"סטרנגלרס" באוזניות . כך, על רקע זמן שנראה כמשתרע ללא גבול, ריח קלמנטינות ושולחנות כתיבה ירוקים, נכרכו ונאחזו זו בזו, בעוצמה וללא התרה, תחושות עזות של התחלה, של שאלה, של שמחה, של פרפור הת...
אל הספר