החלטות אקטיביות ופסיביות

פיצות, איקאה ודילמת האיש השמן | 65 להיות נפוצה יותר ויותר ) זו אומנם החלטה פסיבית — משום שפשוט לא מחסנים — אך זוהי החלטה המנוגדת למקובל, והיא החריגה במחוזותינו . אילנה ריטוב מהאוניברסיטה העברית בירושלים וג׳ונתן 25 מצאו שאנשים נמנעו מלחסן את ילדיהם נגד שפעת ברון משום שיש סיכוי של 5 ל- 10,000 שהחיסון יגרום למותו של הילד, אף על פי שללא החיסון יש סיכוי של 10 ל- 10,000 שהילד ימות מהמחלה . אומנם הסיכוי שילד ימות כתוצאה מאי-חיסון גבוה פי שניים מהסיכוי שימות כתוצאה מחיסון, אך החרטה שחשים עקב מוות כתוצאה מהחיסון היא רבה יותר מאשר החרטה על מוות שנגרם עקב המחלה . במקרה הראשון ההורים יאשימו את עצמם שהם האחראים למות הילד, משום שבחרו לחסן אותו, ובמקרה השני — המחלה אשמה . החוקרים קראו לתופעה זו הטיית אי-העשייה . 26 מציינים כי אנשים רבים אינםגוראב סורי ( Suri ) ועמיתיו נוקטים צעדים אקטיביים כדי להגן על בריאותם . הם מצטטים מחקרים המראים כי חולי סוכרת מחכים שנים רבות עד שהם מתחילים לקחת אינסולין, חולי לב נמנעים מלשנות את סגנון חייהם למרות המלצות רופאיהם, ואנשים רבים אינם מתחסנים נגד שפעת למרות הסיכונים ...  אל הספר