401 נכויות שצריך לנקב את הכרטיסים, אבל בתיק יש לי רק שתי מפות של רצועת החוף של טקסס . המפקח עוצר את הרכבת . צריך לעשות איתנו משהו . תחנה גבוהה מעץ מהגוני חלק עומדת בצל הדקלים . שלוש שורות מושבים נעלמו מהקרון . במקומם על הרצפה נשאר רק חול . אני צריכה למצוא את המזוודה . יש בה סכינים, ומצלמה בשביל לצלם את מה שיקרה לנו . שורת המושבים שלפנינו נעלמת . שורת המושבים שמאחורינו נעלמה גם היא, וכל האנשים אינם . החול הולך ומעמיק, עד לקרסוליים . את המזוודה אני מוצאת בקרון הבא, הרצועות פתוחות, להבי הסכינים מתפוררים מחלודה, המצלמה מלאה בחול . נשארו רק חמישה מושבים . בשני המושבים שלנו, אישה עם שיער כהה מהדקת שמיכה סביב ברכיו של עוד ילד מפגר . אני נזכרת איך שואלים בספרדית : ¿ Dónde está mi hijo ? היכן בני ? הצעירה עונה : הורידו אותו מהרכבת . הרכבת שוב נוסעת, ומהר . החול שבקרון מגיע עד ברכי . בחוץ, מדבר מאופק עד אופק . והרחק בחולות, בני זוחל לבדו, אפילו בלי ההליכון . כל חיינו אנו עולים על הרכבת בבוקר ונוסעים לאתר הפרידה . — איליין פאולר פָּלֶנסְיָה 402 רחוק מהעץ המילה נכות מתארת את האדם המבוגר שבגלל מצב ...
אל הספר