חיים באר − קריאת המחיקות

92 המוסריים בחברה הדתית-החרדית ; היא גם כלי לאפיון התהליכים הפסיכולוגיים שחווה הדמות המרכזית וצופן להבנת הכוחות העיקריים הפועלים בתוכה . הקריאה הנוצרית היא גם מפתח להבנת סיום הרומן, המקפל בתוכו מערכת סבוכה של קונוטציות פנים-טקסטואליות ומוטיבים נוצריים החושפים את הגיבור לאור הגדול של ההתגלות ושל המוות הגואל אותו . הרובד הרליגיוזי מחבר את הגיבור האובד, נחום גבירץ, אל הרוחניות האמיתית ; דרכו הוא חווה את ירושלים, את האסתטיקה ואת האמנות המערבית . רוחה של המיתולוגיה הנוצרית ברומן מבטאת את הרצון להשתחרר מן הסיאוב הממסדי ולחזור לתפישה רוחנית מזוקקת של גאולת הנפש וגאולת היחיד, שהיא הגאולה השלמה היחידה האפשרית בעולם הזה . בין שני הקצוות האלה עומד הגיבור הראשי נבוך, מבולבל, חסר כיוון ולא מנוחם . הממד הרליגיוזי משמש באותם מקומות שבהם נדרש המחבר להושיט לנחום גבירץ גלגל הצלה לגאולת נפשו המיוסרת, המתחבטת . זוהי נפש שבתוכה פועלים שני כוחות מנוגדים − הכוח הרודף, תוצר החברה שבה נולד ובה גדל, היהדות הדתית וחינוך "המזרחי", המושך אותו לעולמה של היהדות הלאומנית הכוחנית המתעצמת, והכוח הנרדף הדוחף אותו אל הטר...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד