מועקת החילוניוּת: הדיאלוג עם הברית החדשה בספרות הישראלית

18 אפם ועל חמתם של מלמדיך את הברית החדשה ותיווכח כי האיש היה בשר מבשרנו ועצם מעצמנו, כל כולו מעין 'צדיק' או 'בעל מופת', אכן בעל חלומות היה, נטול כל הבנה מדינית שהיא, ואף-על-פי-כן יכירנו גם יכירנו מקומו בפנתיאון של גדולי ישראל, לצד ברוך שפינוזה שאף הוא הוחרם ונודה ואף הוא ראוי שנסיר מעליו את החרם : מכאן, מירושלים המתחדשת, ראוי שנרים את קולנו ונאמר הן לישוע, הן לברוך שפינוזה : 'אחינו אתה, אחינו אתה' . " מי שמלווה את הספרות הישראלית אינו יכול שלא להתרשם מן העובדה שהזיקה לברית החדשה הפכה לכוח נוכח בחוויה התרבותית הישראלית . היא עומדת כחלק ממאגר הטקסטים המגדירים והמשלימים העומדים לרשותו של היוצר הישראלי, וכטקסט המעורר מחדש את הדרמה של זהותו . אם נבדוק את חתך הרוחב של היצירה הישראלית הפונה אל הברית החדשה, נמצא שהוא חוצה ז'אנרים כמו גם דורות ספרותיים : אבות ישורון, פנחס שדה, נתן זך, יונה וולך, חנוך לוין, 3 עמוס עוז, אברהם הפנר, חיים באר, יואל הופמן, יצחק לאור ואחרים . לכאורה, כיוון שמדובר בתקופה פוסט-פולמית, כהגדרתו של 3 למחקרים עקרוניים על הזיקות בין הספרות הישראלית לברית החדשה ראו : חנן חבר...  אל הספר