דמיון, קהילה ובית הספר

44 | לשחרר את הדימיון - מאמרים על חינוך, אומנות ושינוי חברתי ואכן, אין אף גורם היכול להעיד טוב יותר על שחיקת “הקהילה הנדיבה״, לפי ההגדרה שטבע רוברט רייך ( 1987 Reich, ) בארצות הברית . “מנגנוני הנדיבות״, הוא כותב, “התוכניות שאנחנו מיישמים ומממנים, נוגעות עכשיו פחות לעזרה לעניים ויותר לחלוקת משאבי המדינה מחדש בין רוב האמריקנים, החיים בנוחות יחסית״ ( עמ׳ 55 ) . מה קורה ל״חלום האמריקני״, אותו פרי יצירה של הדמיון, לנוכח דבריו של רייך ? ג׳יי גטסבי מגטסבי הגדול מציג גרסה אינדיווידואליסטית וגרנדיוזית לחלום הזה : “הוא היה בן האלוהים – ביטוי שאם יש לו איזושהי משמעות, הרי היא בדיוק זו – והוא מטפל ללא ספק בעסקיו של האב בשירותו של יופי נרחב, גס וצעקני״ ( פיצג׳רלד, ,2013 עמ׳ 105 ) . כל מי שראוי לאב כזה ידבק בראש ובראשונה ברעיון שעושר חומרי הוא שקובע את ערכו של אדם, ויתאפיין בנאיביות מעוררת הרחמים של בן למעמד החברתי שאליו נולד גיבור ספרותי זה : האמונה שכסף יבטיח לו חברות במעמד העליון, וביטחון ש״אור ירוק״ בקצה הרציף ( עמ׳ 100 ) הוא אכן בר - השגה . ייתכן גם דימוי נוסף שהוא ההפך המוחלט : זה של טום ג׳ואד...  אל הספר