216 | פרק שלישי שאנשיהם מקופחים בהקצאת מכסות העלייה, בעוד ראשי ההסתדרות תובעים מהם לסור למשמעת המוסדות הרשמיים . המתיחות הגיעה לכדי כך שבאוקטובר 1933 הוציא ז'בוטינסקי פקודה מיוחדת — פקודה מספר 60 — המורה לנציבויות בית"ר להשיג רישיונות עלייה ישירות מן השלטונות המנדטוריים, בלא התיווך של הסוכנות היהודית . בתגובה ביטלה הסוכנות את זכויותיה של בית"ר לקבל רישיונות בתור ארגון חלוצי, ומאותה עת יכלו להגיש בקשות עלייה רק באופן 285 אחד משיאי המשבר היה פרישתו של ז'בוטינסקי מההסתדרות הציונית פרטי . וייסוד ההסתדרות הציונית החדשה ( הצ"ח ) בשנת 1935 . פרישת הרוויזיוניסטים נתפסה כאיום חמור, מפני ששיקפה תחרות פוליטית ואיום על הממסד הקיים . ז'בוטינסקי ותנועתו שאפו להיות חלופה לממסד-הציוני ולהסתדרות הציונית ה'ישנה', והמאבק נגדם נתפס כמאבק על שמירת ההגמוניה ביישוב . המאורעות שפרצו בשנת 1936 הביאו לשיא נוסף את המחלוקת ביישוב ביחס לדרכי התגובה . המחלוקת ניטשה בין 'ההגנה', ככוח הצבאי המרכזי של היישוב המאורגן, שדגלה במדיניות 'ההבלגה', לבין 'ארגון צבאי לאומי' ( אצ"ל ) , בהנהגתו של ז'בוטינסקי, שדחה מדיניות זו, ומ...
אל הספר