209 במדינת ישראל . היא גם מתעלמת מהדרך שבה היישוב היהודי במאות הראשונות לאחר החורבן, שהיה ברובו חקלאי, שמר בדבקוּת מיוחדת על השמיטה . ההתעלמות מאותו "אזור דמדומים" היסטורי מותירה בצל גם את הלקחים האתיים, החברתיים והמטפיזיים של הישיבה בארץ, של אותם שומרי שמיטה קדומים . כעת, לפני שנמשיך בסיורנו, וכיוון שכבר תפסתם מקום ( וכמו שראינו, קצת מפחיד לעזוב מקום שתפסנו ) , אציג בפניכם שני טקסטים שאולי יפתיעו אתכם, ובהם הצעות לציר זמן אחר . נעתיק את מבטנו מציורו של ליליין, שכאמור צויר בשנת 1906 בירושלים, ונעבור ליפו של שנת 1910 . אז, שנה לאחר ייסוד תל אביב, רבה הראשי של יפו היה הרב אברהם יצחק הכהן — הראי"ה קוק . איכרי מושבות העלייה הראשונה, שהיו יהודים יראי שמים, פנו אליו בשאלה : "הנה, שבנו לארץ ישראל לעבוד את אדמתה, ובארץ ישראל קיימת מצוות השמיטה, מצווה התלויה בארץ, ושאין לקיימה אלא בארץ ישראל . אם כן, אנו, שזכינו ושבנו מהגלות לעבד את הארץ, מה נעשה ? והרי הימים קשים, ואין לנו פרנסה, אז איך נשמוט ? ומה נאכל בשנה השביעית ? ובשנה השמינית ? " הם שואלים את הרב, והפחד הקדום ממלא את לִבם . לנוכח "הדחק ה...
אל הספר