סיפורי בלשים

[ 143 ] שאני מצֵרה על שאין מיטב הגיבורים הספרותיים של המאה העשרים מסוגלים לשמש תמריץ מסחרי לקונפקציה [ ייצור תעשייתי של בגדים ] , אלא שבעניין זה מסתמן הבלבול התרבותי, המשַווה לג'יימס בונד מעמד של גיבור ספרותי דווקא ) . ייתכן שגם מבין שלושת הגדולים — כריסטי, גרדנר ופלמינג — מתבלט במיוחד פלמינג בכישרונו ליצור את האידיאל הבינלאומי של המאה העשרים . להגנתם של כריסטי וגרדנר אפשר לטעון שלא ניסו לשַוות הילה הרואית, הגובלת במשיחיות, לגאונֵי חקר הפשע שלהם, והעובדה שגיבוריהם אינם כה פנטסטיים ובוודאי לא כה ברוטליים כמו 007 הבלתי-מנוצח מקנה להם, לפחות, יתרון של ענווה . רבות כבר דובר באספקטים הבלתי-מכובדים של פולחן ג'יימס בונד, וכן בתמונת העולם המשובשת של מעריציו, המסוגלים להתפעל מעלילותיו של אדם, אשר חוכמתו, התושייה שלו וכושרו לחולל נסים עולים על כישרונותיהם של שלמה המלך, ישו ואלכסנדר מוקדון גם יחד . בכוונתי לא היה הפעם לדון בפולחן הגיבור הבלשי אלא דווקא בהיעדר דמויות אנושיות ברומן הבלשי . לכאורה משופע הרומן הבלשי בדמויות, שכּן אם לא ייזכרו בו מספר שמות, גווייתו של מי תצנח בעמוד 38 מתוך הארון או מת...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד