א. שם הספר, אופיו ומחברו

מנ הגי� ות ולדות : עיוני תפ ילה 334 4 ; בעיקר את המ נהג הא שכנזי ספרנו הוא ה יחיד שיש בו תיאור של� ש ל מנהג י התפי לה 5 . ת הח שובות שבפרו בנסבאחת הקהיל ו אחרי , בסו� ספר ו . יש לשי� לב ל נקודה נוספת הקשור ה לנוש א המנ הג א צ ל מחברנו ו חייב להתנהג כל אי ש " : ה וא מוס י� , שהוא מציי� שחיבורו מבוסס על מנהג מרשלייאה פוק חזי מא� עמא ' ואמרו . ' הזהרו במנהג אבות יכ� בידכ� ' ל " כמנהגי אבותי ו כאמר� ז י שכתבתי ל כ� סדר " אעפ " מ סיי� א ת כל הספר בדברי הירושלמי הוא ג� ; "'דבר מכל זה מתקבל הרוש� שמחברנו בא . " מועדות אל תשנו לכ� ומנהג אבותי כ� בידכ� אב ל בכל זאת הי ה ער להבדלי, מרשלייאה , לברר את מנהגי הת פילה ע ל פי מקו� מושבו ובמ קורות ימי הביניי� נזכר ו קובצי מנהגי� , חיבורנו אינו חיבור ייחודי בת חו� מנ הגי תפילה . 4 מעשה המכירי על ספר המנהגי� הקדו� . 22� 21 ' עמ , הפולח � , צונ� : ה שו ו . שלא הג יעו אלינו ה נ זכרי� לדוגמ ' מנ הגות ה גאוני� ' או' מנהגי�' . 183� 376 ' עמ , ח כמי אש כנז,גר וסמ� : ו רא מנהג ות ; ' קצד ' סי , ש� – 'מנהגו ת חכמי מ גנצא ' ; קלו ' עמ , רצ ' סי, בו בר ' מהד , בש...  אל הספר
תבונות