ד. המעבר בספרד מאמירת הפסוק "והוא רחום" בליל שבת לאי-אמירתו

מנ הגי� ות ולדות : עיוני תפ ילה 194 וכ� הדי� . בקרי את הה פטרות ונהרא נהרא ופשטיה ' שתנימ ' וכ � יש מ נהגי : " א"הרשב 40 " . בש בתות ו ימי� טובי�' והו א רחו� ' בהזכרת : מנח� הזרחי ' כ� משתמע מדברי ר 41 " . כבשאר לילי החול' והוא ר חו� ' מקומות ספרד לומר ·¯Â· נהגו " אמנ� הרוב ה משי� טו את המנהגבליל שבת א בל היו קהילו ת שקל " והוא רחו� " במנהג ספרד הקדו� לומר . בליל שב ת " והוא ר חו� " צרפת י להימנע מא מירת � האשכנ זי על הה תמודדות בס פרד בי� שני המנהגי� נית� ללמוד ממקור שלא היינ ו מצפי � ק בלי ול כ� אנו הוא המקור . לראות אותו כ מקור ה יסטורי המתע ד את ה שתלש לות ה מנהג די ליאו� מפתח הרעיו � משה ' ר . מוצאי� כא� טע� חדש למנהג וה פע� ע ל דר� הקבלה כל " וכתוצאה מזה " לבדו ' לא נת� ממשלת לשו � שר ושליט זולתי לה " שבשב ת העולמות בש לוה ב לא שו � קטיג ור ובלי שו� די� ואפילו רשעי� בגהנ� ישוב ב שלוה 42 " . ושקט ו מנוחה ה חתימה של ה ברכה הרביעית של קריאת , בגל ל מצב זה השו רר בשבת כא� יוצ א " . שומר עמו ישראל לעד " ולא " וכת שלו�הפורס ס " שמע בליל שבת היא אות� הטועי� אשר לא יד עו ולא יבינו : " המ...  אל הספר
תבונות