ג. טעם לאי-אמירת "והוא רחום" בליל שבת

מנ הגי� ות ולדות : עיוני תפ ילה 192 27 בליל שבת " והוא ר חו� " אישור לידיעה שבצר פת לא אמרו י שאינו זמ� מלקות מפנ : אנו מו צאי� ב ספר ה מנהיג ק יבלתי מרבותי בצרפ ת לפי שהפו שעי� ה� לו ק י� בי� מנחה לערבית , והוא רחו� על כ� מכריז החז� והו א רחו�, ואומרי� על המלקות של ש פעמ י� והו א רחו� ומכא� יש לי תשובה ל מנהג ספרד שאומרי� אות ו בשב תות וב ימי� . יכפר עו� ל לא בדילנא " ירמיה מי בדלת א ' ל רב לר " בדלו ממלאכה וכדאטובי� וכבר הו אי� ' ובצ רפת וב פרובינצ . וכ בר קד ש היו� ואי� מ לקי� א ותו ע ו ד ( . ב" ברכות כז ע ) 28 . ט"וי ' מנהג ל אמרו בשבתו 29 . אברה� הי רחי אנו ג� ש ומעי� שזה ה יה המנ הג ג� בפרובנ ס ' מדברי ר כ� עולה ג� 30 ," ט שאי� מלקות אי� א ומרי� " וב שוי : "ומאותו טע� מספר האשכו ל אהר� ' ואילו לר לפי שהוא תחנה ואי� שואלי�' והוא רחו� ' ו אי� או מר : "הכה� י ש שני טעמי� אחרי� צרכיו בשבת פ� יתע צב בה ואסור לאד� להיות עצב בה ול פיכ� אי� אומרי� אמצעיות לי� א שאי� אומרי� אות� מפני טורח צבור ומתחי " ו י . מה� ויתעצב' שמא צרי� לא 31 " . בברכו זר עאל ' אצל ר . יעקב הלוי ' ג� ב א שכנז אנו ...  אל הספר
תבונות