ת העמידה ש פסיעות ונתינת שלו� בסו� תפיל ושל : פרק רביעי 109 נטילת . יפטר ממנושהוא מפרש שנתינ ת השל ו� היא חלק מנטילת רשות מהרב בבואו לה א " וכ� אומר במפורש הריטב ,"שלו�" רשות ז את ה ת בטאה בכריעה ולא באמירת המילה . ' כ ית� שלו� " ואח ' ( : " שז ' עמ , ליכטנשטיי� ' מהד ) בפירושו לד ברי רבי יהושע ב� ל וי ' שה� אומרי, ויש נו הגי� ל תת של ו� ממש . שישתחוה כמי שנות� שלו� ו נפטר מרבו' כלו . "' שלו� לשמא לי ' ' שלו� לימיני ' סביר שזה א מנ� היה המנהג המ קורי כמו שפירש אותו רב סעדיה וכמו שמצאנ ו 44 . בקטע מהגניזה אלא שרב סעדיה לא פירש שנת ינת שלו� בא ה כדי ליטול רשות מהרב מעניי � לציי� ( . תרעה ' ג � ס י ו ר א ) תלו' סי , א"ח,א" ת הר שב " א ד � בש אל ה ז ו ב ש ו " הר שב . שלו ו ש מעתי מ אחד מג דולי הא שכנזי� ששלו חי : " א מוסר ש � על ה מנהג ה אשכנ זי� " מה ש ה רשב , ח " ש ולח� ער ו� או : ו רא " . צבור ש לה� עו שי� כ� שממתינ י� במקו מ� כדי מהל� א רבעה פסיעות א חרי ש ה וא . ס יעותש הפ ו א ג� ד� בשאל ה ה א� יש שיע ור ל של " הרשב . ב בהגה ' סע,קכג ' סי שב רוב מקו מות של " : הוא מ וסי� את ההערה המענ...
אל הספר