ג. הוספת המילה "יתברך" למענה

" יהא שמיה רבא מבר�"המענה בקדיש : פרק שלישי 87 יהושע א שכחיה ' דאמרינ� בירושלמי ר 'יתבר�'ל ' עלמיא' ואי� מפסיקי� בי� ל למא� "א . ל הני למא� "א . ז לאליהו דהוה מדבר קמיה שתי� ג מלי� טעוני� רוג ובי� ' יתבר�'ל ' עלמיא' ובי� ' אמ� יהא שמיה רבא 'ל ' יתגדל' דמפסיק ומדבר בי� 25 . לברכה ו בי� יש תבח ליוצר א� לא במ ילי דצבורא' ברכ והמקור לדרישה זו " יהא שמיה רבא " ל"יתבר�" כא� אנ ו מוצאי� דרישה לצ ר� המילה 26 . ירושלמי יהושע וא ליהו המובא ב' ר על הוא סי פור אותו סי פור בש� ירושלמי נמצא 27 יזאי אלעזר מגרמ' אצל ר 28 . יצחק א בוהב ' וא צל ר במקורות , בשי נויי� , אבל ה וא נמצ א 29 . " ויקרא רבה " או " דר� אר� זוטא " או " מדרש " אחרי� בש� המשות� לכ ל הציו ני� . ג' סי, ב"ארחו ת חיי� כא ע . 25 ' עמ , ר שמו אל " משה ב ' לר, ספר המנ ה גות , ראו ל הל� ( . מרסיי ) במרשלייאה המנהג ג� היה זה . 26 " י תבר� " שש� , א" י ג ע' עמ , ז " ליוו ר נו תרט , ( מנ הג איטליה ) מ חזור אי טאלייאנ י : ג�ו רא . 352 יהא שמיה ר בא מבר � לעל� " : ב אנו מ וצאי� נ וסח ז ה " מ ע ו ד ואילו בעמ ,"עלמיא" מצורפת ל נ וסח ד ו מה נמצ א ...  אל הספר
תבונות