מנ הגי� ות ולדות : עיוני תפ ילה 22 בהמש� דברינו אנו מבקשי� להצביע על הרקע להתהוו ת המושג לראיית הביטוי ה� ,ו אי� ה שפיע הדבר על ה ת פילה , כתחלי� להקר בת קרבנות " ונשלמה פרי� ש פת ינו " . עשה בתוכ� ה� במ מתייחסת לד ברי וידוי ותש ובה נמ צאת ג � " שפתינו" דעת� של המפרשי� שהמילה : אנו ל ומדי� ב " יומא פו ע ב . ל" בחז בא וראה שלא כמדת : אמרי במערבא משמיה דרבה בר מ רי : אמר רבי יצחק ספ ק – מקניט את חבירו בדברי� , מדת בשר וד� . הקדוש ברו� הוא מ דת בש ר וד� ס פק מתפייס – וא� תא מר מתפייס ה ימנו , מתפייס ה ימנומתפייס הימנ ו ספ ק אי� אד� עובר עבירה , אבל הקד וש ברו� הוא . בדברי� ספק אי� מתפייס בדברי� ולא . '' קחו ע מכ� דברי� ושובו אל ה ' שנאמר , מתפ ייס ממנו בדב רי� – בסתר ולא ע וד אלא שמעלה עליו הכתוב , ' וקח טוב ' שנאמר ,עוד אל א שמחזיק לו טובה . ' ˘Ù˙È�ÂÂ�˘ÏÓ‰ Ù¯ÈÌ ' שנאמר , ו הקריב פרי� כאיל 3 , בקשות או הוד יה , במוב� של תפ ילה " שפתינו" יש ג� מקורות מדרשיי� הדורשי� אבל אצל הגאוני � או א צל חכמי ספרד הקדו מי� מי שפירש את הביטוי, ל" לא מצאנו אצ ל חז ת כמקור לדעה שאמירת פרשות ה קרבנות נחשבת ...
אל הספר