מנ הגי� ות ולדות : עיוני תפ ילה 14 הרואה את " ו נשלמה פרי� שפתינו " נשאלת השאל ה ה א� יש ה סבר ל מה המושג . ת כמ עשה ה שווה ל הקרבת קרבנו ת או פייני דוו קא לי הדות אשכנזאמירת פרשו ת קרבנ ו הא שכנזי� . הצעתנ ו היא שמושג זה נוב ע מהמקו� ש בית הכ נסת ת פס ב תו דעה ה אשכנזי ת מושג ש בית הכ נסת הו א מקדש מעט הרבה יותר מדמיו� מסוי� בי� בי ת כנסת לביתראו ב , דש שבו ש וכנת ה שכינההא שכנזי� התייחסו לבי ת הכנס ת כאיל ו הוא בית ה מק . המקדש . כ פי שה ראינו ב גו� ה ס פרהיו ה שלכות בתחו � המנ הג וה ה לכה ז ו ולהסת כלות ונשלמה פרי� " השני מובאת דוגמה מאלפת ל השלכה שהייתה למושג פרקב ה בסידורי התפילה מופיע . על סידור התפיל ה שלנו, כפי שהוא התגבש באשכ נז , " שפתינו מקובל לה ניח שאי� ליחידה זו שו�" . דר קרבנות ס" לפני פ סוקי ד זמרה יחידה הקרויה ונשלמה פרי� " והיא ב אה ב עיקר לקיי� , קשר לברכות הש חר הממוקמות לפ ניה אמירת פסו קי התור ה ומש ניות ה עוסקי � בע ב ודת ה קרבנות , במילי� א חרות ; " שפתינו בקשי� להוכיח שתפ קידה המקורי של אנו מ פרק זה ב . נחשבת כאילו הוקרב ו הקרב נות רת פסוקי התורה ומשניות ה עוסק...
אל הספר