287 | משאנה�דולנה היו�, �מדי �יום, �כך . �הגסטפו �והחלו �לעבוד �בשירות �הגרמנים . �הולכים �לעבודה �בבוקר �וחוזרים �הביתה �אחר �הצהריים ,��שלמה �עודנו �זוכר �תקופה �זו �בה �הנשים �והילדים �המשיכו . �בחיי�השגרה,�פחות�או�יותר הלכנו��, �א"באלול �תש' �בו, �סיפר �שלוימע, �יום �אחד אחר �הצהריים �חזרנו �והבתים �היו� . �כרגיל, �לעבודה �בבוקר . �כלום, �אין �הורים �מבוגרים, �אין �ילדים, �אין �אישה . �ריקים לאח�ר�� . �סיפר, �לא �היה �דרוש �זמן �רב �כדי �להבין �מה �קרה שהלכנו �לעבודה �נכנס�כוח�של�אנשי �אס�אס�לתוך�העיירה� : �כולם �יצאו . �ת �כל �היהודים �שנשארו �בבתיםוקרא �לרכז �א . ��הם �עברו�ובדקו �שלא�נשאר�אף �אחד . �נשים�וילדים, �זקנים זקוקים �לכם �בעבודה �חקלאית �בשדה �מחוץ� : �אמרו �להם והוליכו�אותם�תחת�משמר�של�משאיות�אל�מחוץ�,�לעיירה . �מרחק�של�כמאה�מטרים�מהבית�האחרון,�לעיירה אך �אני�, �ויקאת �המשך �הסיפור �לא �ידע �שלוימע �במד שמעתיו �מפי �פולניה �מקומית �שראיינה �זקנים �פולנים�� . ��שמתוך �סקרנות �עקבו �באותם �ימים �אחר �המתרחש העמידו �הגרמנים�, �כשהוציאו �את �כל �היהודים �החוצה שורה�של�משא...
אל הספר