166 פרק ה | ה� . א� חכמי� חששו בכל זאת להשלכותיו האפשריות של הביטוי , אנושי אל � פקו דוגמות לאד� יס , נוצרית המתפשטתה� הדת ה, הרקע ההלניסטי 70 . שחכמי� בוודאי רצו להרחיק� הרגישות לנושא באה לידי ביטוי כפול ראה נתתי� אלהי� לפרעה ואהר� : " א , ' שמות ז ב בתרגומי� של הכתוב במדרשי� העוסקי� בטיבו של מתפרש פסוק שאכ� , " אחי� יהיה נביא� , " הר� אחו� יהי מתורגמנ� מנית� רב לפרעה וא : "אונקלוס מתרג� . משה א� התרגו� המיוחס ליונת� . משמעות� הבנה או דו � תרגו� הנזהר מכל אי א� כי הוא משתמש במונחי�, חס אלוהות למשה י מבהיר שאי� לי כבר שוית ית� דחילא לפרעה כאילו אלהא דיליה : "המתקרבי� לס� " . ואהר� אחו� יהא נביא דיל� וא� כי ; " איש האלהי� " יטוי יחסויות עיקריות לב י שתי הת ות קיימ י תש . מרובה המוסכ� על השנוי במחלוקת, טיב� השונה שלול את לאי� לשלול את האפשרות כי , ה לפי דרכ ת כל אח, ות יחסויות אלה מתאמצ יהת . משה הוא יותר מאד� : והוא מופיע על כתוב זה עצמו, י הדיו� הראשו� הוא תנאִ . . . משה : האלהי� זה אחד מעשרה שנקראו איש – ' איש האלהי� ' . . . אלישע . . . אליהו . . . עדוא . . . שמעיה . . . דוד . . . שמו...
אל הספר