152 פרק ה | עיו� , ראויה דרשה זו לעיו�, בר� למרות חריגותה . שמשה אכ� מת ההקשר , כפי שניווכח . בהקשרה הספרותי ועיו� בתכניה הרעיוניי� . הספרותי והממד הרעיוני קשורי� ושזורי� זה בזה אחרונה ברצ� של דיו� ( או אפילו כתשובה ) דרשה זו מופיעה כהערה וימת ש� ' פשר שמת משה וכותב י א – ' וימת ש� משה ' : " מסביב לשאלה 20 . " ' ? משה 21 "' וימת ש� משה ' פשר שמשה מת וכותב יא" השאלה . את האפשרות שמשה אכ� לא מת ( ולו ברמז דק מ� הדקי� ) כמעט ומעלה 22 ( שאינ� ענייננו כעת ) אמנ� התשובות שניתנו בהמש� אחת , שוללות מ� ה א� עצ� העלאת השאלה בסגנו� זה יש ב ; אפשרות זו, לאחת הנושא דווקא בנקודה בהתוק� את , למרבה האירוניה, המדרש . המגרה שבשביל בעוד , בר� ? כיצד כתב משה מה שכתב : תק� אותה יוסיפוס ועל כ� הוא מוכ� ) יוסיפוס הקושי נמצא בכ� שלדעתו משה באמת לא מת המאמי� שמשה , המדרשבשביל , ( ' שקר לב� ' לראות בנאמר בתורה משו� לשו� ב ) כבר מת כותב על עצמו שמת ש נשאלת השאלה כיצד אד� , כ� מת אצל יוסיפוס ה� אצל הרגישה ה� ה הנקוד , בכל מקרה . אחרי מותו, ( עבר עומדת שאלה , ומול שאלת הכתיבה השקרית , היא בכתיבה, המדרש 23 . " ? רה...
אל הספר