נספח ד: "יֵשבו לארץ ידמו זקני בת ציון" (ב, י). מנהגי אֵבל במקרא ובמזרח הקדום

] 165 ] נספח ד : "יֵשבו לארץ ידמו זקני בת ציון" אותה לעתיד לבוא כגבירה שירדה מגדולתה והפכה לשפחה ( כנגד Dobbs - Allsopp, Weep, O Daughter of Zion, p . 111 ( גם העלאת עפר על הראש היא מנהג אֵבל עתיק יומין, הידוע כבר ממיסופוטמיה ומאוגרית . במכתב מהתקופה האשורית העתיקה נאמר : "עפר שפכתי על ראשי ( מתוך צער ) עבורך" ( 19 : 3 . J . Lewy, Die Kültepetexte aus der Sammlung Frider Hahn , Leipzig 1930, No ) ; למנהג זה באוגרית ראו עלילת בעל המובאת לעיל . והשוו לתיאור אבלם של יורדי הים על חורבן צור : "והשמיעו עלַיך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם ב∆ָאֵפֶר יִתְפַּלָּ˘ׁוּ" ( יח' כז, ל ; וראה יהו' ז, ו ; שמ"א ד, יב ; שמ"ב א, ב ; איוב ב, יב ועוד ) . לבישת שק ( תחת בגדים רגילים ) גם היא מנהג אבלות נפוץ במקרא ובמזרח הקדום . השוו למשל בר' לז, לד : "ויקרע יעקב ˘ִׂמלֹתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים" ( כיוצא בזה מל"א כא, כז ; יואל א, ח ; יונה ג, ו ועוד ) . גם לפי המיתוסים והקינות המיסופוטמיים, האבלים נהגו ללבוש לבוש מיוחד, שכונה : "לבוש צואים" ( בשומרית túg mudra , ובאכדית aršu ) . לדוגמה, כאש...  אל הספר
עם עובד

י"ל מאגנס