נספח: תולדות המועדים בישראל ושאלת ספר התורה שהיה בידי עזרא

] 369 ] נספח : תולדות המועדים בישראל ושאלת ספר התורה שהיה בידי עזרא היסטורית יש להניח שבאותם ימי חג המשיך פולחן המקדש להתקיים בדרכו המקובלת, אבל המקדש ופולחנו נמצאו מחוץ לאופק האירועים שתוארו בפרק ח . המקורות שבידנו אינם כוללים מידע בשאלה אם צום יום הכיפורים נהג באותה תקופה אם לאו . אף על פי שצומות היו נפוצים בישראל באותה עת ( ראו יש' נח, ג-ז ; יואל א, יד ; ב, יב ; זכ' ז, א-ו ; ח, יח ועוד ) , יום הכיפורים לא נכלל ביניהם . לאור אופיו הספרותי ומטרותיו של נחמ' ח, הוא אינו יכול לשמש נקודת מוצא לפתרון שאלת אזכורו או אי-אזכורו של יום הכיפורים, או לתיאור כולל של התפתחות המועדים בישראל . אין לייחס ל'שתיקה' כאן יותר ממה שיש בה . קויפמן, תולדות האמונה הישראלית א ( א / א ) , עמ' ,121 217 – 218 ; J . Wellhausen, Prolegomena to the History of Israel, Edinburgh 1885, p . 111 מה היו המקורות שעליהם נסמך תיאור המועדים שבפרק ח, ומה זיקת התיאור של פרק ח לשאלת הספר שהיה בידי עזרא ? – יש להבחין בין טקס קריאת התורה בראש החודש השביעי ובין קריאת התורה בחג הסוכות . חובת העם לקרוא בתורה, ללמוד אותה ולקיים את הכ...  אל הספר